פסק-דין בתיק ת"ק 20523-01-11

1.         בבנין בו מתגוררים התובעת והנתבעת קיים מחסן משותף ל-4 דירות שבאותו בניין.

כ"א מהדיירים מחזיק חפציו במחסן באזור נפרד וכך היו מאורגנים חפציה של התובעת בארגזי קרטון, כאשר על כל קרטון היה מודבק פתק עם שם התובעת ומספר הדירה.

התובעת טוענת בתביעה זו, שביום 20.11.10 ביקשה הנתבעת מנכדה מר אורן הניס (להלן:"אורן") להוציא חפציה של התובעת מתוך המחסן אל המזבלה - זאת ללא תיאום מראש עם התובעת וללא מתן הודעה מוקדמת.

לאחר שהחפצים הוצאו למזבלה, הבחינו שכנים בחפצים יקרים הנמצאים במזבלה והודיעו לתובעת, אך כאשר התובעת הגיעה לאסוף את החפצים - נוכחה היא לדעת שרוב החפצים היקרים כבר נלקחו.

מאחר והתובעת סבורה, שהנתבעת גרמה לה נזקים על ידי הוצאת החפצים מהמחסן אל המזבלה ללא מתן הודעה וללא תיאום מראש והיות וחלק מהחפצים היקרים נלקחו- הגישה התובעת תביעה זו לחייב את הנתבעת לפצותה על נזקיה בסך של 6,680 ש"ח - זאת בהתבסס על רשימת החפצים ועלותם (ראה הרשימה שצורפה לכתב התביעה), אשר לטענת התובעת נעלמו.

2.         הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובעת, בין היתר, בשל הטענות הבאות:

א.         הנתבעת מאשרת טענת התובעת, שבבניין היה מחסן אשר היה מחולק לשימוש 4 משפחות.

בבניין בו גרה הנתבעת, גרה בעבר משפחת האוזר (להלן:"האוזר") ואם היו חפצים של האוזר, היו אלה מאוחסנים באזור נפרד.

התובעת לא הציגה אף זכות או הרשאה לשימוש בדירה או במחסן וגם לא הציגה מסמך כלשהו המעניק לה הזכות לתבוע בשם האוזר.

לכן, מכחישה הנתבעת קיומם של חפצים במחסן השייכים לתובעת.

ב.         שמה של התובעת לא הופיע על שום ארגז והנתבעת מכחישה הטענה, שביקשה מאורן לסלק חפציה של התובעת, אלא ביקשה מאורן לעשות ניקיון במחסן ולסלק ממנו זבל וגרוטאות, יען כי נוצר במחסן סירחון, לכלוך בלתי נסבל של עשרות שנים.

הנתבעת מאשרת שהוצאו חפצים, אך לטענתה היו אלה גרוטאות וזבל אשר פונו סמוך לרחוב ליד הכניסה לבנין בצמוד לפח האשפה.

ג.          הנתבעת מכחישה הטענה, שבין החפצים שנזרקו היו חפצים יקרי ערך ובהתייחס לרשימת החפצים עליהם תובעת התובעת, טוענת הנתבעת, שחלק מהפריטים אותם מציינת התובעת ברשימתה כלל לא היו, חלק היו חסרי ערך וחלק מהחפצים אף הוחזר למחסן.

3.         לאחר שבנחתי ולאחר ששקלתי את העובדות, כפי שהובאו בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים ואת אורן לגופה של התביעה וההגנה, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה - זאת מן הנימוקים הבאים:

א.         אכן, התובעת לא הוכיחה שהיא אחד הבעלים של דירה באותו בניין עליו מדובר והרישום בנסח אותו צרפה הנתבעת לכתב ההגנה תומך במסקנה זו.

עם זאת, הוכיחה התובעת, שהיא החזיקה בדירה באותו בניין ועשתה שימוש במחסן המשותף.

הנתבעת מאשרת את הטענה, שהתובעת אכן החזיקה בדירה, שכן לטענתה, הנתבעת שוכרת שם. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 16)

כתובת מקום מגוריה, כפי שנכתב בכתב התביעה היא גם כתובת מגוריה של הנתבעת - דבר המוכיח טענת התובעת, שהיא גרה באותו בנין.

זאת ועוד, טענת הנתבעת ש:" התובעת נמנעה מלהשיב הדברים שהיו ברחוב למחסן..." גם טענה זו מוכיחה את הקשר בין התובעת ובין אותם חפצים שהוצאו מהמחסן המשותף של הבניין.